ליקוטי מוהר"ן רפ״ב:ד׳

וְדַע שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר רוֹעֶה, וְהוּא בְּחִינוֹת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא רְעָיָא מְהֵימָנָא, וְזֶה הָרוֹעֶה הוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּן.

וְדַע, שֶׁתִּנוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן מְקַבְּלִים הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא מִזֶּה הַמִּשְׁכָּן, וְעַל כֵּן הַתִּינוֹק כְּשֶׁמַּתְחִיל לִקְרוֹת וּלְהִכָּנֵס בַּתּוֹרָה, הוּא מַתְחִיל מִן וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה מ"ר צו פ' ז, שֶׁהוּא אָלֶף זְעִירָא, כִּי וַיִּקְרָא מְדַבֵּר מִגְּמַר הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁאָז קְרָאוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ מֵהַמִּשְׁכָּן, וְעַל כֵּן מִשָּׁם מַתְחִילִין הַתִּינוֹקוֹת, כִּי מִשָּׁם מְקַבְּלִין הֶבֶל פִּיהֶם כַּנַּ"ל, וּמִשָּׁם מַתְחִילִין לִקְרוֹת וּלְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַתּוֹרָה: